כִּינָּה

כִּינָּה, כִּנָּהf. (כנן, cmp. קנן) 1) nest, cavity, chamber.Pl. כִּינִּים, כִּינִּין, כִּנִּ׳. Lev. R. s. 14 Ar. (ed. קינין); Yalk. Job 905; cmp. כּוֹנָנִית. 2) (b. h. pl. כִּנִּים, collect. כִּנָּם) vermin, louse (also collect.). Par. IX, 2 הכ׳ שבתבואה the vermin in grain. Ḥag.5a; a. e.Pl. as above. B. Kam.82a הורג כ׳ שבבני מעיים (Var. in Ms. הכינה) (garlic) kills the parasites in entrails. Pes.112b. Kidd.49b; Esth. R. to I, 3; a. fr.Sabb.107b ביצי כ׳ nits, or a species of vermin called lice-nits; Ab. Zar.3b.